#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אי זב לאשה דם דרך היד או הרגל או דרך כל מקום אחר האם היא טמאה בטומאת נדות או זבות, ומנלן דין זה (רמז בריתא בתורת כהנים ""ואשה כי תיהיה זבה, והיא גלתה את מקור דמיה"""	"דרשו חז""ל ואשה כי תיהיה זבה יכול אפ' זבה מכל מקום תהא טמאה ת""ל והיא גלתה את מקור דמיה לימד על דמים שאינם אלא מן המקור"	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יש תנאי שרק איתו האשה תיהיה טמאה מהו (רמז דין של שמואל ולמד זאת ""מבשרה"") ומה הדין אי לא היה את תנאי זה כתב הש""ך שיש אופן שבו היא טמאה וכתבו החוט שני ושיעורי שבט הלוי דכונתו אף לעוד אופן באר מהו (פרט דאוריתא או דרבנן)"	"רק אי מרגישה, תיהיה טהורה מדאוריתא טהורה, ואי מצאה כתם טמאה מדרבנן וכתבו החוט שני ושיעורי שבט הלוי דאף אי יצא מגופה ללא הרגשה תיהיה טמאה מדרבנן, וכן מוכח בחו""ד בביאורו במ""ד וסתות דאוריתא"	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיעור של הדם שצריך לצאת מהאשה בשביל שתיהיה טמאה	אפ' כל שהו	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתב הטור וכן המחבר בין שתראה באונס בין שתראה ברצון באר מהו אונס (2)	כגון קפצה וראתה מחמת כן או ראתה בהמה חיה ועוף מזדקקין זה לזה וחמדה וראתה&nbsp;	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שראתה פעם רשונה בחיה מה היא ניהת, ומתי יכולה ליטהר, האם זה משנה כמה ימים ראתה דם, האם צריכה לעשות הפסק טהרה , ומתי צריכה לעשות זאת, ומתי יכולה לטבול	נידה, אחר שבעה ימים עם יום שרתאה בו, לא , כן, בייום שבעי קודם בין השמשות וטובלת בערב בליל שמני	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לאחר שבעת ימי נידותה יש י""א יום שהם נקראים ימי זיבה, יש מחלוקת בין רש""י וכן פסקו הפוסקים לרמב""ם מהו סדר ימי הזיבה והנדה, והאם בשביל להיות זבה אשה צריכה להיות קודם נדה באר השיטות בזה.<br>(רמז לרש""י הוא כפשוטו לרמב""ם אשה שיש לה וסת קבוע כגון בא' לחודש שבעה ימים מא' הם ימי נדה וא""ח""כ י""א יום הם ימי זיבה ואח""כ שבעה ימים הם ימי נדה ואח""כ י""א יום ימי זיבה ולא משנה האם ראתה)<br>לשיטת הרמב""ם יוצא שאי יש לה וסת לא' לחודש הוא יוצא בימי זיבה האם זה מפסיק את הימי זיבה או שהוא שחשיב ימי זיבה<br>לשיטת הרמב""ם איך אפשר לקבוע וסת החודש הסדור הרי בחודש הבא א' לחודש יוצא בימי זיבה (רמז למפרע)"	"לרש""י- ראיה ראשונה שרואה היא נעשית נדה ואחר שבע ימים (אפ' לא נטהרה מהנדה) יש לה י""א ימי זוב, ולאחר שתראה ראיה הבאה נעשית נדה וחוזר הסדר הזה<br>לרמב""ם-ראיה ראשונה נעשית נדה ולאחר שבעה ימים יש לה י""א ימי זיבה, ולאחר הי""א יש לה שבע ימי נדה אפ' דלא ראתה, ולאחר השבעה יש לה שוב פעם י""א ימי זיבה, ואי יש לה וסת לראות כל א' לחודש הוא חוזר להיות ימי נדה אפ' דלא ראתה בו והוא מפסיק את הימי זיבה באמצע.<br>מפסיק את הימי זיבה.<br>אחר שראתה ג' פעמים בא' לחודש התברר דראית א' לחודש השניה לא היתה בימי זיבה אלא זה היה ימי נדה."	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראתה בימי הזוב יום או יומים איך היא נקראת, וכמה ימים היא צריכה לשמור, האם היא צריכה לעשות הפסק טהרה לפני שהיא מתחילה לשמור<br>ראתה ביום א' ועשתה הפסק טהרה בסוף יום א' האם יכולה לטבול בלילה ומה הדין אי טבלה בלילה, וכל הלילה והיום למחרת לא ראתה האם טהורה.<br>ביום שבו היא שומרת האם היא יכולה לטבול ביום לאחר הנץ החמה (טור הכא והביא הב""י רש""י ותוס' שפ' אחרת) והאם מותר לה לשמש (טור הכא)<br>הקשה הב""י סתירה דכתב הטור בסימן קצ""ז שחכמים אסרו לטבול ביום ששומרת (הוא הולך על זבה גדולה אבל אמר הב""י שאין חילוק) ביאר הב""י ב' ביאורים באר מה הם<br>(רמז ר""ש אמר אבל אסרו חכמים לעשות כן שמא תבוא לידי ספק רש""י ותוס' ביארו זה על טבילה ואף הטור למד כמוהם אבל הכא הולך על דין תורה, וקשה א""כ הרי מדין תורה מותרת לשמש ביום שבו טובלת ומדוע אמר הטור דאסור, ביאר הב""י ביאור ומוכח מזה דין בספיקא דאוריתא במקום דאיכא איסור כרת, עוד ביאר הב""י דחלק על רש""י ותוס' בביאור דברי ר""ש וסבר דהולך על תשמיש ומה דכתב בסימן קצ""ז דאסור לטבול הוא משום גמ' בפרק התינוקת והוא גזרה לגזרה דכיון דחכמים גזרו לא לשמש אמוראים גזרו לא לטבול שמא יגיע לידי תשמיש, והביא מהרשב""א ומהר""ן דמשום חומר כרת חששו אפ' דהוא גזרה לגזרה)<br>יש להוסיף לתרוץ הראשון של הב""י באר האם שומרת יום היא בחזקת טומאה או בחזקת טהרה (משנה דף לט.)"	"זבה קטנה, ביום שבו רואה צריכה לעשות הפסק טהרה ולישמור לילה נקי ולמחרת היום נקי ובלילה היא מותרת.<br>לא אין הטבילה מועילה.<br>טור כן, ורש""י ותס' למדו דאסורה לטבול, לכו""ע אסור לשמש.<br>ביאר הב""י דהטור דיבר הכא על דינא דאוריתא ובסימן קצ""ז מדבר על דין דרבנן, והטעם דאסורה לשמש ביום משום שאי תראה בהמשך היום יתברר למפרע שעבר על איסור כרת ואדם מוזהר ועומד שלא יביא עצמו למקום שיבוא לעבור על איסור כרת, ויש להוסיף לזה דבמשנה בדף לט כתוב דשומרת יום היא בחזקת טומאה.<br>ועוד ביאר הב""י דהטור למד בר""ש דהולך רק על תשמשי ולכן הכא אסר לתשמיש ובסימן קצ""ז דיבר על פרק התינוקת ושם אסרו האומראים משום גזרה לגזרה.<div>אבל ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום הרי אלו בחזקת טומאה.</div>"	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראתה ביום י""א האם צריכה לשמור את יום י""ב ומדוע פרט ,רמב""ם, ופשטות לשון הטור, ומה למד הב""י בטור (רמז הוא הסתפק)"	"רמב""ם צריכה מדרבנן לשמור את יום י""ב שלא יהיה גרגרן וביאר רש""י שאי יתרגל כן ביום י""ב יש לחוש שמא יתרגל כן אף בתוך י""א, פשטות לשון הטור משמע שלא צריך לשמור והסתפק הב""י אי הוא בא לומר רק דינם דאוריתא ולא נחת לומר דינים דרבנן כיון דאין בכך נפק""מ לימנו, או שבאמת הוא סבר דמותר אף מדרבנן (ויש להעיר דהרי כתב הטור דאסורה לשמש ביום ששומרת אפ' דהוא מדרבנן וי""ל דלביאור קמא דהב""י הוא מדואריתא)"	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אי ראתה ביום עשרי האם הוא צריך שימור, טור הביא מחלוקת ר""י ור""ל ואמר הב""י כמו מי קי""ל (רמז ר""י אמר דצריך שימור)"	"לר""י צריך שיומר לרל לא צריך ואמר הב""י שקי""ל כר' יוחנן לגבי ר""ל."	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"&nbsp;באר איזה מראה טמא מדאוריתא ומה החמירו חז""ל, ומדוע החמירו זה.&nbsp; אמר הב""י אפ' שלא מצינו בפירוש שגזרו על כל מראה אדום מ""מ משמע זה מהגמ' שלא ידעו להבחין באר מהיכן (רמז בסוף פרק כל היד כתוב דר' יוחנן ור""ז ועלא לא ראו דם)&nbsp;"	מדאוריתא רק מראה דם של חמשת מיני דמים, כל מראה דם אדום, כיון שהתמעטו הלבבות, כיון שכתוב שם שלא ראו דם ממילא שמעינן שדורות הבאים לא ראו דם.	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שראתה טיפת דם כחרדל כמה זמן היא טמאה מדאוריתא או מדרבנן, (ומבואר בב""י ובט""ז הרבה טעמים לזה)"	מדאוירתא אי בימי נדה שבעה ימים ואי בזיבה יום אחד ומדרבנן צריכה לישב שבעה נקים	סימן קפג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם לחומרא של ר' זירא דבנות ישראל יושבות על טיפת דם כחרדל, שבעה נקים הב""י הביא ב' טעמים והט""ז הוסיף עוד טעם, באר דברים אלו. (רמז לב""י, רי""ף ורא""ש חומרא יתירה, ר""ן אטו סתירה, לט""ז אי בטיפה אחת תספור ששה והוא שמא אף אי תראה ג' ימים שנעשית זבה גדולה תספור ששה והוא)"	"הביא הב""י ב' טעמים רא""ש ורי""ף- חומרא יתירה, ר""ן אי תספור יום אחד על טיפה אחת יש לחוש שמא כשתסתור את הספירה תספור אף יום אחד ומדינא צריכה שבעה נקים.<br>הט""ז ביאר דיש לחוש שבאופן שתיהיה זבה גדולה תספור ששה והימים שבהם ראתה כיון שכשראתה ראיה אחת אמרו לה לספור ששה והיום שבהם ראתה ואמרו לה שצריך שיהיה נקי (שלא רתאה בנתים ראיה אחרת דאי תראה יש לספק את הקודמים בנדה ואת זו בזבות) וכיון שכן תחשוב שאלו הנקים שצריך אף כשתיהיה זבה, לכן הוצרך ר' זירא לגזור על בנות ישראל שתמיד יצטרכו שבעה ימים נקים"	סימן קפג		
